חיוך הוא דבר מדבק, כולם יודעים.
תסתובב ברחוב עם חיוך, תראה לכולם את הלבן בשיניים - וכולם יחייכו אליך. פשוט וקל.
תסתובב רציני עם "פנים של תשעה באב", וזו תהיה אותה התחושה שתקבל מכל מי שתפגוש.
מסקנה: להיות נחמד זהו עניין אגואיסטי!
אז למה ה' מצווה אותנו להיות נחמד?
צריך לכבד הורים, להזהר בכבודם של חברים, לשמור שלא להזיק, לעשות חסד ולעזור לכולם.
צריך כי צריך. כי זה טוב כי זה נחמד ובעיקר זה משתלם בסופו של יום לי. אישית.
אז למה אלו מצוות? אם היה אלוקים מעניק לנו המלצות לאיכות חיים, נוכל להבין. אבל מצוות? שכר ועונש? מה הקשר?
הפסוק הראשון בפרשת השבוע, פרשת עקב, פותר את שאלתנו.
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"
המלבי"ם מדייק שכתוב כאן "משפטים", לא "מצוות" ולא "חוקים". המשפטים מסמלים את המצוות שבין אדם לחברו, אותן מצוות המורות לנו להיות נחמדים.
חכמינו זכרונם לברכה כבר לימדו אותנו לגבי המצוות שבין אדם לחבירו כי "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעלולם הבא". כלומר, למרות שכשאחייך יהיה לי טוב יותר. למרות שאני נחמד כי אני אגואיסט, עוד אקבל שכר בעולם הבא על שהיה לי טוב בעולם הזה.
למה? כי "עקב תשמעון"!
אם אתה נחמד כי טוב לך בפוזיציה הזו, זה בסדר. אך אין סיבה שתקבל שכר.
אבל אם "עקב תשמעון". אם אתה נחמד כי ככה ה' ציווה. אתה עושה חסד כי אלו משפטי ה', תקבל שכר כפול! פירות המצווה תאכל בעולם הזה, כי אתה נחמד. הקרן תישמר לך לעולם הבא, כי עשית את רצון ה'!!
וכבר אמר הלל הנשיא למי שרצה ללמוד את התורה כולה על רגל אחת: "מאן דעלך שני - לחברך לא תעביד" (מה ששנאוי עליך לא תעשה לחברך) כי זו התורה כולה על רגל אחת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה