בפוסט הקודם, הובאו דבריו של ה"אור החיים"
הקדוש, המסביר כיצד ייתכן שהותרה שבויה נוכרית ללוחמי מלחמת מצווה.
נביא כאן גם את פירושו השני של ה"אור החיים" –
המסביר את הפרשה בדרך רמז. כהרחבה לדברי הזוהר הקדוש בפרשתנו.
לא לחינם תיקן עזרא הסופר את סדר הפרשיות, "פרשת
השבוע" משליכה גם על הזמן בו אנו קוראים בה. כך גם ארבעת הפרשיות הנקראות
בחודש אלול, הנוגעות כולם לעניינו הגבוה של חודש הרחמים והסליחות.
וכך דורש ה"אור החיים" הקדוש את פסוקי פרשת
השבוע:
"כי תצא – למלחמה על אויבך" – מייד עם צאתך לעולם הזה, שרוי אתה במלחמה
בלתי פוסקת עם יצר הרע המהווה אויב אולטימטיבי. קשה ואכזר.
"ונתנו ה' אלוקיך בידו" – הקב"ה מבטיח לנו כי למרות שהיצר הרע גדול
וחזק פי כמה מאיתנו, אם נעשה את המאמץ מצידנו ונילחם בו – ה' יכפוף אותו עבורנו –
ננצח אותו ונמגרו.
"וראית בשביה אשת יפת תואר" – הנפש מכונה תמיד "אישה". לאחר
שנמגר את יצרנו הרע, נוכל לצוד את הנפש הטהורה. נפש זו "יפת תואר" היא,
שהרי הקב"ה ברא את נפשנו זכה וטהורה, וחטאינו לכלכו אותה.
"וחשקת בה ולקחת לך לאישה" – אם נחשוק בה באמת, ונרצה לשמור על נפשנו
טהורה, ייתן לנו ה' להתאחד איתה עד שתהיה חלק מאיתנו לכל דבר.
"והבאת אל תוך ביתך, והסירה את שמלת שביה מעליה"
– לאחר שנתאחד עם הנפש
הטהורה, מוכרחים אנו לשמור עליה מכל משמר. שבים אנו בתשובה שלמה על "שמלת
שביה" – החטאים והעוונות שלכלכו אותה.
"ועשתה את ציפורניה, ובכתה את אביה ואת אמה ירח
ימים" – ירח ימים – ימי
חודש אלול – ניתנו לנו במתנה. ימים בהם נוכל לפשפש היטב בחטאינו – לעשות את
הציפורניים – ולבכות לאבינו ואמנו – השכינה הקדושה – על אשר חטאנו כלפיה. רק
כשנזכה לשוב בתשובה שלמה, נגיע אל ראש השנה ויום כיפור כבעלי תשובה אמיתיים. אז
נזכה ל- "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה." – נהפוך את גופנו ונפשנו
למקום קדוש לה' אלוקנו, ונזכה לשנה טובה של קרבת ה'!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה