בשבוע שעבר פירסמתי את הסקירה על פרשת השבוע תחת הכותרת "מצווה לשמוע" http://www.bloger.co.il/ycarmiel/30047/
ובמשך השבוע נוצרה תכתובת סביב הפוסט עם נער נחמד השומר על עילום שמו.
אני מצרף כאן את התכתובת, לעיונכם ולשמיעת דעתכם.
זו התגובה שקיבלתי לפוסט:
אני אשמח אם תרחיב לגבי הבלוג שלך...
אני נער בן 14 שמתעניין בסרטים כמו ששמת לב על פי הבלוג שלי ובזמן האחרון יש לי המון שאלות לגבי אמונה,
שאלוהים לא עוזר לי בכלום, ששום דבר לא הולך לי
ואם אלוהים מתנהג אלי כ"כ רע- למה שאני אקיים את מצוותיו?
ואם אלוהים כ"כ רע אלי- אולי הכל זה בעצם הזיה ? אולי אין אלוהים בכלל וכל מה שאני עושה עכשיו לשווא ?
אני אשמח אם תפרט, בהצלחה בבלוג :)
רווית ! ;) (שם בדוי )
וזה מה שהשבתי לו:
בס"ד
"רווית" היקר!
בוקר טוב.
ראשית, תודה על תגובתך, המעידה כי קראת את דבריי בתשומת לב. מחמם את הלב!
ולשאלתך-
הצטערתי מאד לקרוא שאתה מרגיש כי דברים רעים עוברים עליך. נער בן 14 אמור לחיות את החיים הטובים, ולא להרגיש שרע לו בעולם. עצוב היה לי לקרוא שאצלך כנראה הדברים נראים אחרת.
יהודים מאמינים יודעים שאין דבר כזה - אלוקים עושה רע. מצד שני כל יהודי מאמין בעולם יודע שכל מה שקורה בעולם רק אלוקים עושה. זה סותר נכון? אם הוא עושה הכול, בטח הוא עושה גם את הדברים הרעים?!
התשובה היא מעט עמוקה-
הקדוש ברוך הוא עושה הכל-הכל, אך לא תמיד אנחנו יכולים להבין הכל.
לעולם לא תוכל לכתוב ביקורת על סרט על-פי טריילר, כאשר עדיין לא צפית בסרט עצמו. אתה מבין שהטריילר מעניק רק רקע לסרט, וממש לא בא לתת לך פרטים על התסריט או על המשחק. נכון?
אותו הדבר בבריאה!
החיים שלנו מורכבים מאד-מאד. יש לנו כאן כמה עשרות שנים (עד מאה ועשרים) אותם אנו צריכים לעבור באינספור תחנות - ילדות, התבגרות, לימודים, צבא, נישואין, קריירה, וזו רק ההתחלה.
אך כל זה הוא רק עולם הזה. כשנסיים כאן, נעלה לעולם הבא. שם - המאה עשרים שנה שלנו כאן, ייראו כמו רבע שעה!
בקיצור - אנחנו בתחנה הראשונה של רכבת ארוכה ארוכה.
אז איך זה קשור אלינו?
אלוקים עושה טוב - רק טוב. אבל לא תמיד ה"טוב" בא בסוכריה, לפעמים הטוב בא דווקא בטיפול השיניים (הדי כואב) שאחרי הסוכריה!
אז אינני יודע מה כואב לך בחיים, ואני משתתף איתך בתפילה ובתקווה שמעכשיו החיים רק יחייכו אליך תמיד. אבל צריך לזכור שהרבה דברים שנראים לנו כמו רע, עוד יתבררו לנו כטובים מאד מאד.
קח למשל את איינשטיין - גדול המדענים והפיזיקאים בהיסטוריה - מאד ייתכן שאם לא היה סובל בנערותו מדחיה חברתית, לא היה הופך ל"איינשטיין". סביר להניח שדווקא המצוקה החברתית שלו - נער "חנון" ודי מוזר - היא שדחפה אותו ללמוד ולהגיע להכרה בינלאומית שאליה לא הגיע איש מלבדו.
קח "רווית" ידידי את הדברים לתשומת לבך, תחשוב אליהם טוב, ואולי מחשיבה יצירתית בעקבותיהם תוכל לעזור לעצמך.
בהצלחה!
נ.ב. טיפ לחיים שעזר לי מאד - תחשוב טוב, יהיה טוב!
הבוקר קיבלתי ממנו תגובה נוספת:
| רווית | [ מחק ] |
תודה רבה לך, ממש חיזקת אותי והחזרת לי את האמונה !
אני מקווה שזה יחזיק אותי !
תודה !
אני מקווה שזה יחזיק אותי !
תודה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה