אהבה מתוך כפייה

 

פרשת "כי תצא", היא הפרשה בה נלמד את מספר המצוות הגדול ביותר. שבעים וארבע מצוות מנויות בפרשתנו, עשרים ושבע מצוות עשה וארבעים ושבע מצוות לא תעשה.

אחד מהדינים הנלמדים בפרשה, הוא דין "הוצאת שם רע". דין זה עוסק באדם הטוען כי אשתו הטרייה זינתה בתקופת אירוסיהם, לאחר הקידושין ולפני הנישואין. בבית הדין מתברר הדבר. באם אכן זינתה דינה סקילה, אך אם עלילה הייתה בפי הבעל מחוייב הוא במלקות ובקנס ומעתה אסור לו לגרשה לעולם.

הלומד עומד תמה. המדובר הרי באדם רשע, המעליל על אשתו הצנועה עלילה שפלה ונבזית. האם האיסור המוטל עליו לבלתי לגרשה איננו עונש מתמשך עליה? מדוע משאירים אנו אישה צעירה ונאמנה לסבול במחיצת בעל איום שכזה?

כדי להבין את התשובה, נחתור להבין מה קרה שם, בבית הזוג הצעיר. המדובר הרי בזוג שנישא ערב אחד לפני שהוציא הבעל שם רע על אשתו. מה גרם לו, לאותו בעל טרי, להעליל על אשתו דבר בזוי שכזה? רק אתמול חגגו שניהם בשמחה את נישואיהם המאושרים, רק אתמול עמד הוא תחת החופה והצהיר לה אמונים. מה קרה פתאום?

ירדה התורה לסוף דעתו של אדם, וגילתה לנו הבנה עמוקה בנפשו. הטריגר שהוביל את הבעל הטרי לרמוס את כבודה של רעייתו, היה הפחד מנאמנות. הבעל, שהצהיר בליל אמש את נאמנותו הנצחית, קם בבוקר בפחד שהוביל לשנאה עיוורת. "מי אמר שזו המיועדת לי", החל הבעל לפקפק. "אולי אמצא אחרת, טובה יותר ממנה?" דווקא הצהרת הנאמנות, היא שהובילה אותו לפשע גועלי שכזה.

הדרך למנוע את אותם הרהורי חרטה המובילות לחטא, היא סגירה הרמטית. נישואי נצח בכפייה. זו היא אשתו לעולמי עד, ורק איתה יוכל לבנות את חייו. כאשר יידע הגבר כי אין דרך חזרה, ייעלמו הרהורי חרטה אלו לבלי שוב. שהרי מה לו להרהר אם זו המיועדת לו, אם לא יוכל לגרשה? איך ימצא טובה ממנה, אם מחוייב הוא לנישואיו הנוכחיים?

תובנה זו, מופיעה בשורש ש.ל.מ. המרכיבה את המילים שלום, שלמות והשלמה. השלמות יוצרת שלום, שהרי יודעים אנו שרק הנישואין יוצרים שלמות. אולם המושג "השלמה" המורה על קבלת דבר בדלית ברירה, אינו סותר את השלום, ואף מסייע לו. כאשר מכיר בן זוג כי עליו להשלים עם כל חסרונותיה של בת-זוגו, מהסיבה הפשוטה כי היא-היא בת זוגו ולא ייתכן אחרת, יבוא השלום בהכרח.

אין הדברים אמורים רק לגבי "שלום בית" בין בני זוג, השלמה זו כוחה יפה לכל תחום בחיים. המשלים עם מקצועו ומקום עבודתו, ישכים בשמחה לעמל יומו. כך גם המשלים עם סביבתו, חבריו, ובעיקר עם תכונות נפשו.

כי אכן כך לימדה אותנו התורה: אפשר לכפות אהבה, רק תרצה ותצליח!