זה היה לפני שנה. יום הכיפורים חל בשבת, ובימים שקדמו
לו מצא דודי פרסיקו הבלתי-נלאה רעיון גאוני כדי לזכות בדין לשנה טובה.
כל מי שדודי פגש באותם ימים, (ודודי פוגש המון) שמע
ממנו על הרעיון החדש. "בא נקבע שיעור ליום חמישי בלילה!" שיכנע דודי את
כולם. "סוף שבוע, מחר לא הולכים לעבוד. אפשר לשבת עד מאוחר וללמוד בכיף!"
עוד לא נברא האדם שיעמוד בפני דודי, ורשימת המעוניינים
התארכה.
"מיום חמישי שאחרי סוכות, מתחיל כולל חצות",
עבר הקשר בין כולם – עד שעצר. "למה אחרי סוכות? יש לנו רעיון כל כך טוב, בא
נתחיל הערב!!"
דודי, נמרץ כרגיל, הצליח בהתראה של כמה שעות להכין את
כולם. בנקודה הזו, נכנסה העזר כנגדו - אשת החייל לבית פרסיקו. הבית התארגן בתוך שעות ספורות, והפך למרכז אירועים. גב' פרסיקו כבר הפכה את ביתה ל"בית ועד לחכמות" ביום רביעי בערב, וכעת הוסיפה לעצמה גם את עזרת הגברים. מופת של מסירות!! קוגל הגיע וגם טשולנט, עם הררים של פיצוחים ועוגות (אותם קנתה
גב' פרסיקו לחודש מראש, אך הכל חוסל לחלוטין עוד באותו ערב...)
בערב יום כיפור, ט' תשרי תשע"א, התייצבו כולם בבית
משפחת פרסיקו – רח' דוכיפת 29 – ומאז לא הפסיקו לבוא.
שבוע רדף שבוע, חודש ועוד חודש והנה חלפה לה שנה!
שנה של כולל חצות!
כולל חצות יש"א ברכה חוגג אוטוטו שנה, וכולם
מוזמנים לחגיגה. מסיבת כבוד התורה.
אז שריינו לעצמכם את התאריך – ד' תשרי תשע"ג (20.9.12) – יומיים לאחר ראש השנה. אל תפסידו!
שום דבר לא היה קורה אילולא הרתמותם של הרב לופוליאנסקי והרב פריד להקמת הכולל חצות.
השבמחקישר כח גדול ותודה רבה אנשים יקרים
כל הכבוד לדודי ושירה המקסימים שתרמו מרץ, שאר רוח ומשאבים גשמיים רק להאדרת כבוד התורה.
השבמחקשאו ברכה.
אוהבים אתכם
הכרמיאלים